תוכן העניינים:
פניה נרגשת מאבות השושלת
מאילן בודד למטע שלם
לפני שמטפסים לאילנות
אילנות היוחסין
♦  כל האילנות
♦ משפחת הכהן סקלי
♦ משפחת בן שושן
♦ משפחת מרציאנו
♦ משפחת בנחמו
♦ משפחת בן גיגי
♦ משפחת מרעילי
♦ משפחת בן סולטן
♦ משפחת ענקונינה
♦ משפחת בן נעים
♦ משפחת בן סעדון
♦ משפחת תורג’מן
♦ משפחת אזולאי (מאוג’דה)
קצת סטטיסטיקה וגם קוסם לימי הולדת
סיפור מהחיים או בדיחה שרק דבדובי יכול להבין

 

 

פניה נרגשת מאבות השושלת

הצלחנו אמנם לנטוע מטע גדול אבל במרחב שבו, נותר מקום לאילנות רבים נוספים מבין קהילת יהודי דבדו ואוג’דה שטרם ניטעו, וכאן המקום להציג פנייה פיוטית נרגשת של אבות השושלת אל צאצאיהם בני הדורות שלנו.
אם התצוגה אינה זמינה לחץ כאן 

 

מאילן אחד בודד למטע שלם

הספר Une nouvelle Seville en Afrique du nord – histoire et genealogie des Juifs de Debdou שהודפס בקנדה הוא סיכום של מחקר גניאולוגי שבו היו שותפים הרב אליהו מרציאנו, המזרחן נחום סלושץ, אלברט בן שושן, מוריס לקייר ומולאי אבדלחמיד.
חלקו השני של הספר שנכתב ע”י הרב מרציאנו שימש אותנו כבסיס לבניית אילנות היוחסין שבהמשך והוא כולל את רשימת בתי האב של יוצאי דבדו לפי המשפחות הראשיות שחיו בדבדו ופזורותיה.
כשהתחלנו, הכוונה שלנו הייתה להתמקד בענף הבודד של Dar Aouz Eregba באילן של הכהן סקלי. עם הזמן עמדנו על כך שבעצם ברובו הגדול האתר שלנו הוא אתר מורשת של קהילת יהודי דבדו ופזורותיה (ולא רק הכהן סקלי) החלטנו להרחיב את הגדרת האילן שלנו ל“אילן היוחסין של קהילת יוצאי העיירה דֶבְּדוּ ואוג’דה“.
קיבלנו אילן מסועף ומרובה ענפים אותו רצינו להעלות לאתר כקובץ pdf, על מנת שנוכל לעיין ולשוטט בו ובבוא העת כשנרצה בכך נוכל גם להדפיס אותו. אלא שאז גילינו שקשה יהיה לנווט ולהתמצא בתרשים כל כך מסועף (שכיום מונה יותר מ- 4000 נפשות!) ושגם ההדפסה שלו לא תהיה פשוטה.
הברירה הייתה להפריד את ענפי האילן הגדול וליצור מכל אחד מהם אילן משלו וכך במקום אילן אחד בודד שבו כל ענף מייצג משפחה, קיבלנו “מטע” שבו כל אילן מייצג משפחה מסוימת.
אם נדמיין מטע שבו עצי פרי מסוגים שונים, במטע שלנו רוב העצים הם נניח עצי תאנה שכל אחד מהם מייצג אחת ממשפחות הכהן סקלי כמו סבאן, רזיגא, זאגורי… עצי תות שכל אחד מהם מייצג אחת ממשפחות מרציאנו כמו להרהר, בן עקו…וכך לגבי משפחות בן שושן ובנחמו ויש גם סוגי פירות כמו אלה שמיצגים את משפחות מרעלי ובן סולטן שמכל אחד מהם יש ארבעה או שלושה עצים ואפילו כאלה שמהם יש במטע שלנו עץ אחד בודד. שורשי האילנות שהעלינו נטועים בימים שלפני ה”רילוקיישן” של יהודי דבדו לאחר החלת שלטון החסות הצרפתי ובחלק מן האילנות הענפים מגיעים עד לימינו אלה.
סיכומו של דבר התחלנו ב “אילן יוחסין של משפחת Aouz Eregba” המשכנו ל “אילן היוחסין של הכהן סקלי” וכעת אנחנו מדברים על “מטע אילנות היוחסין של קהילת יהודי דבדו ופזורותיה”, שהוספנו בו גם את צאצאי בני משפחת אזולאי מאוג’דה שבהם נוצרו קשרי נישואין עם משפחות מיוצאי דבדו.

 

לפני שמטפסים לאילנות

• מקורם של כל האילנות הוא בבתי האב המופיעים בספר Histoire est Genealogie des Juifs de Debdou ומידע שהשלמנו מפי “זקני הדור” שעוד אתנו.
• אילנות היוחסין מוצגים לפי הכינויים המשפחתיים של היהודים בדבדו עפ”י החלוקה בספרו של הרב מרציאנו.
• בחלק מן האילנות מגיעים הענפים עד לימינו אנו ובחלקם מכילים רק את הנפשות המופיעות בספר ומי שיש בידו מידע שקושר נפשות המופיעות באחד מן האילנות לאלה של ימינו ומעוניין בהשלמת האילן ירשום את כתובת המייל והטלפון בתיבה “צור קשר” ואנו נשוב אליו.
• כדי להקל על הניווט בתוך התרשימים פיצלנו את האילנות שבהם יש מספר דורות גדול לשני תרשימים כך שהאחד מכיל את הדורות הראשונים והאחר את הדורות הבאים.
• מתוך הענפים המשפחתיים המופיעים בטבלאות שבהמשך הוכנו עד כה אילנות יוחסין לענפים שכינוייהם מודגשים בטבלה.
• על מנת לצפות בתרשימים שבהמשך נדרשת התקנה של תוכנת adobe reader.
כדי לנווט ולהתמקד באזור מסוים של קבצי ה PDF של אילנות היוחסין יש להשתמש ב-zoom או אם הוא אינו מופיע לעבוד לסירוגין עם סרגל הגלילה האופקי והאנכי ובגלגל העכבר עד אשר מתמקדים באזור הרצוי.
• בכל הטבלאות שבהמשך התרשימים שהוכנו עד כה הם לענפים שכינוייהם בטבלה מודגשים.
• כפי שאפשר לראות בתרשים המופיע בענף של דאר Aouz Eregba אדם יכול להיות משויך למספר אילנות.

 

אילנות היוחסין:

משפחה ראשית	ענפים שלהם הוכנו אילנות יוחסין
הכהן סקלי	Akouch,  Aouz Eregba, Asaban  Benmshish
	Benzahour, Boukaâva, Bousseta, chmien
	L’bitiwi, L’hida, L’kohen, L’magrod
	L’mokhalet, L’ougzal, Mhigen, M’khelef
	Naâs, Neffah, Oughraba, Réziga,
	Tamar, Zagouri
בן שושן	Bziz, Choulilef, Mrika
מרציאנו	Ben Ako, L’herher, Mchicho L’himmer
בנחמו	H’kika, Tababa ,    Zaroual,    Fofo,      Bar Refael
בן גיגי	L’âsidi
מרעלי	Ben Chemkha, Zemana
משפחות אחרות
סולטן, בן נעים
תורג’מן, בן סעדון,	Tordjman
ענקונינה	Zgiuor
אזולאי*	ראה הערה                                      Azoulay

*את משפחת אזולאי מאוג’דה שאיננה מיוצאי דבדו הוספנו לטבלה בשל קשרי נישואין שנוצרו עם הענפים Fofo ו- Bar refael של משפחת בנחמו. 

 

1. משפחת הכהן סקלי – Hacohen Skali

◊ גירוש סביליה
ההיסטוריון והמזרחן זאב הירשברג (“תולדות היהודים באפריקה הצפונית”) וכך גם ההיסטוריון הרב יעקב טולדנו (“נר המערב”), סבורים שיהודים לא הגיעו למרוקו אחרי גירוש סביליה עירם של משפחת הכהן סקלי בספרד (גזרותת קנ”א), אלא רק אחרי גירוש ספרד של 1492 שהתרחש 100 שנים מאוחר יותר.
לעומתם הרב שלמה הכהן אצבאן (הרש”ך), שחקר  עפ”י בקשתו של המושל הצרפתי קפיטן דולו מתי התיישבו יהודים בדבדו, מספר בקונטרס “יחס דבדו” שלאחר שחקר שטרות קנין ומכירה עתיקים, שטרי כְּתוּבָּה, תקנות שתקנו חכמי מדבדו וניתח את לשונם של בני הקהילה, הגיע למסקנות שהכהן סקלי הגיעו למרוקו מסביליה בזמן גזרות קנ”א והם “קראו שם העיר סביליא ע”ש המקום אשר נגלו ממנו, להיות להם לזכרון”.
מסקנתו של הרש”ך מקבלת חיזוק משטר בוררות שנכתב בשנת 1730 שבו דבדו מכונה בפיהם של הפוסקים בשם סביליה ולא בשמה מספר פעמים. (השטר ותרגומו מופיעים בדף “דבדו” שתחת הקטגוריה “ציוני דרך”). הרש”ך מעלה את האפשרות ש”בזמן ההוא הייתה מחלוקת בין הערבים וברברים עם הספרדים, וכשגלו היהודים מעיר סיבילייא קבלום הערבים בסבר פנים יפות והניחו להם לבחור לשכון במקום אשר ירצו”.
למסקנה של הרש”ך יש ראיה ברורה ממכתב ששלחו ראשי הקהילה לחכמי פאס, “..זאת לדעת רבותי קרוב למאה שנה משיצאו אבותינו מדבדו…ובשנת ת”ן חזרנו בפקודת המלך ירום הודו לדבדו…וכעת נספר לכבודכם פרשת בית הכנסת הנ”ל, אבותינו ספרו לנו ששם היו אבות אבותינו מתפללים כאשר קהילת דבדו הייתה רבתי …”. ממכתב זה עולה כי בשנת ש”ן (1590) עזבו יהודי דבדו את הקהילה ובשנת ת”ן (1690) שבו אליה, ואם נניח שיהודים חיו בדבדו לפחות חמישים שנה בטרם עזבו אותה בשנת 1590 הרי שיהודים התיישבו בדבדו לפני שנת ש’ (1550).
בעת הגירוש של שנת קנ”א, הפליגו יהודי סביליה מנמל קדיז למרוקו והתיישבו בעיר פס וככל הנראה הם עברו לדבדו אחרי הפרעות בפס של שנת 1465.
במאה ה-18 עברום חלקם של יהודי דבדו ובהם בני משפחת הכהן סקלי מדבדו לאלג’יריה ובמחצית השנייה של המאה ה-19 עלו רבים מבני הכהן סקלי לארץ ישראל.
בראשית המאה העשרים עם החלת הפרוטקטורט הצרפתי, התחילו בני הכהן סקלי לעזוב את דבדו ליישובים אחרים (אוג’דה, לעיון, תאוורירת…) ועם הקמת מדינת ישראל החלו לעלות אליה.
רוב בני המשפחה שלנו עלו לארץ בגל העלייה של 1956 ולאחר שהות קצרה ביישובים אחרים התרכזו ברובם בירושלים.
המצגת מהיציאה לגלות ועד העלייה לארץ מתארת את מסע הנדודים של משפחת הכהן סקלי מירושלים של ימי המקדש ועד ירושלים של ימינו והמפה שלהלן את מסלול הנדודים מאז גזרות קנ”א.

◊ מקורו של השם
מספר גרסאות למקורו של  הכינוי סקלי, הגרסה הראשונה היא זאת של רבי שלמה הכהן צבאן (הרש”ך) קושרת את הכינוי סקלי לגימטריה שלו (200) שמתאימה למילה “צדוק” הכהן שכיהן במקדש בגבעון שעל פי הנאמר בספר יחזקאל רק צאצאיו ראויים לכהונה גדולה. עפ”י פירוש זה השם סקלי בא לציין “כהנים מבני צדוק”.
לפי גרסה שניה בימי הביניים הייתה בסביליה שבספרד, מקום יישובם של בני משפחת הכהן סקלי תעשייה לעיבוד של חוטי זהב, והיהודים קראו לחוט המעובד סקלי סביליאני, לפי דעה זאת כהן – סקלי הוא כהן יקר וטהור כמו חוט הזהב המבריק ביופיו וזוהרו.
הגרסה השלישית מספרת כי אחרי חורבן בית שני, הגלה טיטוס את הכהנים מיהודה לסיקיליה שבאיטליה, ממנה הם נדדו למרוקו. הכינוי סקלי נוסף לשמם כדי לציין שכהנים אלה הגיעו מסיקיליה.

◊ ענפים משפחתיים: 

 

משפחת הכהן סקלי נחלקה ל- 43 ענפים משפחתיים שלהם הכינויים הבאים.

Barmalil	Aryaïch	Archidi	Aouz Eregba	Akouch
Benmchich	Benisrael	Bendaoud	Benbouzi	Ben Chmouel
D’aresther	chmien	Bousseta	Boukaâva	Benzahour
L’aâjyal	Hamiza	Enbouz	Elbouz	D’cheich
L’hida	Leknouch	Lefsoukh	Lebagdadi	L’bitiwi
Mhigan	L’ougzal	L’mokhalet	L’magrod	L’kohen
Oughraba	Ouga	Neffah	Naâs	M’khelef
Tjaja	Tamar	Saban	Roubin	Réziga
	Zagouri	benZamila	Tsfia’h	Tmiss

 

1.1: Akouch – דאר עקוש
מקור השם הוא כנראה בהיותו של ראש המשפחה בעל אופי “עקשן” כך הוסבר לי ואני מוסיף כאן פרשנות אישית משלי לשם.
בילדותי גרתי בשכונת מקור חיים בירושלים (שיש מי שקראו לה דבדו הקטנה) ואני זוכר היטב את משפחת דאר עקוש שגרו קרוב אלינו באמצע הדרך לבית הכנסת שרוב מתפלליו היו ממשפחת הכהן סקלי.
כשנודע לי לראשונה שמקורו של השם “עקוש” הוא בתכונת אופי של “עקשנות” התקשיתי לקבל את זה כי המשפחה שזכרתי יכולה להיות סמל לדרך ארץ, נועם הליכות, שלווה ורוגע ותכונות אופי אחרות שלמראית עין אינן דרות בכפיפה אחת עם “עקשנות”.
אבל בהרהורים של מחשבה שנייה שעלתה אצלי היו גם היו דברים שיכולים להתקיים רק בסביבה של עקשנות בדרגה גבוהה. אבי המשפחה אברהם (עמי ברהים) ז”ל שנהג מעת לעת לגזור על עצמו צום מצאת השבת ועד צאת השבת שלאחריה ! או הבן מרדכי (מריטך) ז”ל שאינני זוכר אדם בוגר אחר שסבל כל כך בימי הצום של יום הכיפורים ובכל זאת תמיד השלים את הצום עד תומו.
מתעקשים גם כשהדרך להשגת המטרה קשה ובד בבד נוהגים בדרך ארץ ובצניעות רבה.
לצפייה באילן היוחסין Dar Akoush דורות 1-8 לחץ כאן   

 

1.2: Aouz Eregba – דאר עוואז’ ארגבא
(מופיעה בתחתית הדף לחץ כאן כדי להגיע אליה)

1.3:  Benmshish – דאר בנמשיש
המזרחן והחוקר נחום סלושץ מזכיר את משפחת בנמשיש בחוברת שכתב על “יהודי דבדו”. הרב מרציאנו כותב גם כי משפחת דאר אנפאח “מתייחסת למשפחת משיש”.
לצפייה באילן היוחסין Dar Benmshish דורות 8 – 1 לחץ כאן  

1.4:  Benzahour – דאר בן זָהוּר
אחד מהענפים הקדומים של משפחות הכהנים בדבדו שלאחר גזרות קנ”א הגיעו לאלג’יריה ומשם לדבדו. ר’ יהודה הלוי הקדיש שירים לכבודו של אחד מאבות המשפחה הרב נחמן בן זהור. “אנשי תורה ומעלה היו בני משפחת בן זהור וגם אנשי שררה וגבורה….ר’ יצחק בן זהור נתן הון רב על מנת לשחרר יהודי מבית הסוהר” (ציטוט של הרב מרציאנו מתוך “מעלות לשלמה” של הרב שלמה הכהן צבאן). מן העיירה דבדו עברו בני משפחת בן זהור לאוג’דה, פאס, מליליא, לעראייש ואוהראן (יחס דבדו- הרב מרציאנו).
לצפייה באילן היוחסין Dar Benzahour דורות 9 – 1 לחץ כאן 

1.5:  Boukaâva – דאר בוקעבה
לצפייה באילן היוחסין דורות 4 – 1 לחץ Dar Boukaâva

1.6: Bousseta – דאר בּוּסְּתָא
מקורו של בוסתא שהפירוש שלו הוא בעל השש הוא כנראה במספר ילדי משפחה שנולדו עם שש אצבעות. שתי נשותיו של סבא שלנו דוד הכהן מדאר עוואז’ ארגבא נקראו בשם עווישא ואחת מהן היא דור 5 בענף בוסתא (ראה תרשים למעלה). שני האחים שלה משה ויצחק הכהן נרצחו באוטט ע”י ערבים באישון לילה של ליל שבת כ”ג באלול תרפ”ב.(1923) ומספרים עליה שלאחר רצח שני אחיה היא הביאה לסבא דוד את הסבתא עווישא האחרת כדי שיתחתן ויביא אתה את יתר ילדיו.
משה ויצחק הי”ד נרצחו במרוקו באותו הלילה ורצה הגורל שאורי ויצחק צאצאיהם יפלו בקרב במלחמת לבנון באותו היום ובגזרה סמוכה ואף יקברו באותה באותה שורת קברים שבהר הרצל. (קרא בדף “נפלו על מזבח המולדת”)
שמעון הכהן סקלי ז”ל בנו של משה הי”ד שהיה אחד מבני המשפחה האחרונים של הדור החמישי נפטר בחודש אדר תשע”ח בגיל 102 שנים. (אמו רחמה נפטרה בגיל 104).
לפי הרב מרציאנו משפחת דאר בוסתא מיוחסת לרבי דוד הכהן “ארבי לקביר” הראשון משפחות דאווד ממייסדי הקהילה בדבדו.
לצפייה באילנות היוחסין
דורות ראשונים  5 – 1 לחץ Bousseta 1- 5
דורות 8 – 5 משה הכהן לחץ Moshe        דורות 6 – 5 מרדכי הכהן לחץ Mordechai
דורות 7 – 5 יהודה הכהן לחץ Yehuda     דורות 6 – 5 יצחק הכהן לחץ Yitshac
דורות 11 – 5 עווישה לחץ Aouisha (המשכו של הענף היוצא מעווישה הוא הענף של דאר עוואז’ ארגבא)

 

1.7: chmien – דאר שמיען
כינוי המשפחה הוא על שמו של ראש המשפחה ר’ שמעון.
קשורים לענפים של דאר עקוש ודאר לביטווי.
לצפייה באילן היוחסין Dar chmien דורות 6 – 1 לחץ כאן  

 

1.8:  L’bitiwi – דאר לבטיווי
לצפייה באילן היוחסין דורות 4 – 1 לחץ Dar L’bitiwi

1.9:  L’hida – דאר לחידא
לצפייה באילן היוחסין דורות 8 – 1 לחץ Dar L’hida

1.10:  L’kohen – דאר אלְכֹּהֵן
אני זוכר את עצמי כילד שומע לא פעם מפיהן של נשות המשפחה את האמירה “ליִֹהוֹד רוֹהוֹם ז’ַאיֵין” שפירושו היהודים מגיעים, זה היה לקראת הגעתם של המתפללים מבית הכנסת לאחר תפילות השבת והחג. כבר אז כילד היה לי קצת מוזר שמי שהן בעצמן יהודיות מכנות יהודים אחרים “היהודים” כאילו היו בני דת אחרת.
והנה עכשיו מי שהם עצמם כהנים מכנים כהן אחר בכינוי “הכהן” כאילו היה הכהן היחיד בעיירה והם עצמם אינם כהנים. נראה שהכבוד הוא המכנה משותף לשתי הדוגמאות.
סוג של פניה בגוף שלישי לאדם או לאנשים אותם מכבדים הוא כנראה מקורו של הכינוי “הכהן”.
לפי הרב מרציאנו דאר אלכוהן “מתייחסת לדאר סבאן ודאר מכילף”.
לצפייה באילן היוחסין Dar L’kohen דורות 7 – 1 לחץ כאן  

 

 

1.11:  L’magrod – דאר למגרוד
שניים מבני הדור השני של האילן של דאר למגרוד שירתו בלגיון הזרים של צרפת ויוסף בן הדור השלישי שבאילן היוחסין היה כנראה הראשון מבני הכהן סקלי ויוצאי דבדו בכלל שנפל על הגנת המולדת ישראל.
לצפייה באילן היוחסין Dar L’magrod דורות 5 – 1 לחץ כאן 

 

1.12:  L’mokhalet – דאר למוכאלט
עפ”י המילון למרוקאית יהודית (חנונה מרכוס) כלוּטָא פירושה ערבוב וההסבר שקיבלתי מפי הרב אליהו מרציאנו למקורו של השם נובע מהיותם של בני המשפחה ידועים כמי שידם בכל. “כמ בכלוטה של פסח שיש בה הכל ובקטן” כך כנראה בני המשפחה היו מעורבים בעניינים רבים.
הקשרים המשפחתיים של דאר מוכאלט הידועים לנו לענפים אחרים הם לדאר עוואז’ ארגבא ולדאר אנפאח וצאצאים מבני הענפים האלה עשויים להופיע גם בתרשימי האילנות האחרים.
לפי הרב מרציאנו משפחת דאר למוכאלט מיוחסת לרבי דוד הכהן “ארבי לקביר” הראשון משפחות דאווד ממיסדי הקהילה בדבדו.
ואם כבר אנחנו בעניין של קשרים משפחתיים כאן המקום להודות לבן המשפחה מדאר מוכאלט האדון הנכבד יעקב הכהן סקלי (דיז’נא) מהעיר רחובות שנכונותו ומסירותו לענין המורשת בשילוב הידע האנציקלופדי שהוא נושא עמו תרמו תרומה משמעותית לאתר בכלל ולמדור אילנות היוחסין בפרט.
לצפייה באילנות היוחסין דורות 8 – 1 לחץ כאן

 

1.13:  L’ougzal  – דאר לוג’זאל
לצפייה באילן היוחסין דורות 6 – 1 לחץ Dar L’ougzal

1.14:  Mhigen – דאר מְחִיגְן
לפי הרב מרציאנו משפחת דאר מחיגן מתייחסת למשפחת מכילף.
לצפייה באילן היוחסין Dar mhigen דורות 7 -1 לחץ כאן                        

 

1.15:  M’khelef – דאר מכילף
לצפייה באילן היוחסין Dar M’khelef דורות 5 – 1 לחץ כאן  

 

1.16:  Naâs – דאר נאאס
לצפייה באילן היוחסין דורות 6 – 1 לחץ Dar Naâs

1.17:  Neffah – דאר אנְּפָאח
בביקור אצל דוד כהן מדאר אנפאח שגדל וחי בדבדו הוא סיפר לי שמקורו של השם “נפאח” הוא באבי הענף סבו דוד שנהג לפזר טבק על גב האגודל לכל ארכו עד כף היד ואז בתנועת משיכה של האף על גב האגודל להסניף מלוא החופן טבק.
לצפייה באילן היוחסין דורות 8 – 1 לחץ Dar Bennafah

 

1.18:  Oughraba – דאר אוּגְ’רַבַה
לצפייה באילן היוחסין דורות 4 – 1 לחץ Dar Oughraba

1.19:  reziga – דאר רְזִיגָא
לצפייה באילן היוחסין Dar Benreziga דורות 9 – 1 לחץ כאן  

1.20:  Asaban – דאר אסבאן
פירוש המילה סבאן היא כובס ולפיכך חשבתי תמיד שמקורו של הכינוי שהוצמד לענף המשפחתי הזה הוא שכנראה זה היה עיסוקו של אחד מאבות המשפחה. לפני זמן מה נתקלתי בהסבר אחר לפיו בני המשפחה נקראו בכינוי הזה משום שאחד מאבות המשפחה שאולי הקפיד מאד בענייני ניקיון היה נוהג לכבס את בגדיו הרבה, או אז הבנתי את הטעות שלי. אמנם בלעיון ממנה באתי היה מי שכונה אסְבָּאגִ’י – הצָבָּעִי (שאני עדיין זוכר את המצבעה שלו בפינת הרחוב שבה היה צובע צמר ואולי שטיחים), אבל לא סביר שהיו מכבסות ומכונת הכביסה הייתה קערה גדולה עשויה פח (בָּסִינָה) וקרש כביסה גלי שכל אישה החזיקה בביתה.
האסוציאציה המיידית שלי לשמע השם אסְּבַּאן היא תמונתו של הרב שלמה הכהן סקלי (הרש”ך) שהייתה תלויה במרבית הבתים שאני זוכר וכמובן בבית שבו גדלתי וכשהזכירו אותו זה תמיד היה בהדרת קודש.
אחד מצאצאיו של הרב שלמה הכהן הביא לידיעתי שבכל כתביו נהג הרש”ך השני לחתום את שמו באופן הבא: כהן-אצבאן סקלי (צדי מבוטאת כסמך)
לצפייה באילן היוחסין דורות 1-8 לחץ  Dar Asaban 1-8
לצפייה באילן היוחסין דורות 8-15 לחץ  Dar Asaban 8-15

 

1.21:  Tamar – דאר תאמר
לפי הרב מרציאנו הכיוני תאמר הוא על שמה של אם המשפחה שהייתה צדקת גדולה. (סעידה דיתאמר מהדור השני של האילן הייתה אשתו של אברהם הכהן סקלי מהדור הרביעי של האילן של דאר עוואז’ ארגבא) 
לצפייה באילן היוחסין דורות 7 – 1 לחץ DarTamar

1.22:  Zagouri – דאר זאגורי
לצפייה באילן היוחסין Dar Zagouri דורות 9 – 1 לחץ כאן 

 

1.2:  Aouz Eregba – דאר עוואז’ ארגבא
כפי שכבר סיפרנו מקורו של הכינוי עוואז’ ארגבא שפירושו עקומי הצוואר הינו בעקמומיות הצוואר של בני המשפחה שכנראה בשל קומתם הגבוהה התהלכו בצוואר מוטה (ראה תמונה). לפי הרב מרציאנו  דאר עוואז ארגבא מיוחסת לרבי דוד הכהן “ארבי לקביר” הראשון משפחות דאווד ממיסדי הקהילה בדבדו.
דוד הכהן בן הדור ה-5 באילן הדורות מהענף המשפחתי Aouz Eregba נישא לעווישא הכהן מהענף של בוסתא ויחד הם הביאו את הילדים  אהרן, אסתר, תמרה, אברהם ויוסף (שאצלנו קרוי סבא יוסף). רצח שני אחיה משה ויצחק של הסבתא עווישה בשנת 1922 השפיע עליה קשה כל כך שהיא זאת שביקשה את סבא רבא דוד לשאת אישה נוספת כדי להמשיך ולהביא אתה ילדים נוספים.
גם שמה של האישה האחרת שנשא היה עווישה והיא הייתה מדאר אלבטיווי.  הוא הביא את הילדים משה, שלמה, יעקב, יהודה ומרים.
אם כך מצד הסבא רבא דוד אנחנו משוייכים לדאר עוואז’ ארגבא, מצד הסבתא רבתא עווישה הראשונה לדאר בוסתא ומצד סבתא רבתא השנייה לדאר בטיווי. על פי שושלת היוחסין המופיעה בספרו של הרב מרציאנו יש ענף נוסף לדאר עוואז’ ארגבא.
כאשר יהודי דבדו עברו ליישובים אחרים בימים שלאחר החלת השלטון הצרפתי (1912) התיישבו בני המשפחה ברובם באוג’דה ובלעיון.
מרבית בני המשפחה עלו ארצה בעלייה של 1956 ומיעוטם בשנת 1948 והם התיישבו בירושלים ועכו.
האילנות המוצגים בענף זה הם:
דורות 6 – 3 עוואז’ ארגבא (מסומן בכחול בתרשים)
דורות 10 – 6 לכל אחד מהבנים של דוד הכהן.
חלק מבני המשפחה יופיעו גם באילנות של משפחות בוסתא, בטיווי, מוכאלט, מחיגן ומרציאנו.
לצפייה באילנות היוחסין
דורות ראשונים 6 – 3 מצד עוואז’ ארגבא לחץ Aouz Eregba
דורות ראשונים 8 – 1 מצד בוסתא לחץ Bouseta
דורות ראשונים 7 – 4 מצד לבטיווי  לחץ L’btiwi
דורות 10 – 6 יוסף הכהן לחץ Yosef        דורות 11 – 6 אברהם הכהן לחץ Avraham
דורות 11 – 6 אהרן הכהן לחץ Aharon    דורות 9 – 6 יהודה הכהן לחץ Yehuda
דורות 9 – 6 שלמה הכהן לחץ Shlomo    דורות 10 – 6 משה הכהן לחץ Moshe
דורות 10 – 6 יעקב הכהן לחץ Yaakov     דורות 10 – 6 מרים מרציאנו לחץ Miryam

ענף אחר של דאר Aouz Eregba
דורות 12 – 5 יהודה וסעידה לחץ Yehuda1

1.2.1: האילן של סבתא זהרה – משפחת Ben sahkoun
מוצאה של סבתא זהרה אמנם איננו מדבדו אבל בהיותה אשתו של יוסף הכהן שהכנס לציון יובל שנים לפטירתו היה אחד הטריגרים העיקריים של האתר הזה נביא כאן גם את אילן היוחסין של הענף שלה. אילן קטן עם מעט מאד ענפים (שידועים לנו) שאנחנו נוטעים במטע האילנות של יוצאי דבדו לכבודה ולזכרה של אישה יקרה. 
סבתא זהרה מדור 6 שייכת למשפחת Ben sahkoun שהגיעה לאוג’דה מאזור מליליה. 
על אף שנכון לעכשיו יש בידינו מעט מאד רשומות והמידע על הענף הזה דל מאד מצאנו לנכון להציג אותו.
בתרשים האילן מופיעות אצל דוד יוסף האח של סבתא זהרה שלוש בנות בשם אליס, וזאת אינה טעות אלא ידו של גורל אכזר שקטף בזאת אחר זאת את שלושת בנותיו שכל אחת מהן נקראה על שם הקודמת לה.
לדאבוננו כל מה שידוע לנו על בנותיו של הדוד הוא שהשתיים הראשונות נפטרו בעודן פעוטות והבת השלישית ששמה היה ססיל נפטרה בגיל 4-5 לערך.

לצפייה באילן היוחסין בן סחקון דורות 6 – 1 לחץ Ben sahkoun

 

קצת סטטיסטיקה וגם קוסם  לימי ההולדת

מכיוון שזהו הענף המשפחתי שלנו היו לנו באופן טבעי יותר נתונים שאפשרו לנו מבט מזווית קצת שונה מזו שבה רגילים לצפות באילנות יוחסין וקצת הופתענו מהממצאים הסטטיסטיים שנגלו לנו.
לצורך הסטטיסטיקה שלנו בחרנו רק את משפחות הצאצאים של יוסף וזהרה הכהן מהדור השישי (להלן הצאצאים) והסתפקנו בבחינה של תאריכי לידה בלבד.
ל- 292 מתוך כלל הצאצאים של סבא יוסף וסבתא זהרה יש באילן היוחסין מידע על תאריכי לידה והניתוח הבא מתייחס רק אליהם.
♦ 50 ימים מימות השנה הם ימים שבהם שני אנשים חוגגים את יום הולדתם.
♦ 17 מימות השנה הם ימים בהם שלושה אנשים חוגגים את יום הולדתם.
♦  שלושה מימות השנה הם ימים בהם ארבעה אנשים חוגגים את יום הולדתם.
♦  יום אחד (7 בינואר) שבו חמישה אנשים חוגגים את יום הולדתם.
והסיכום של כל זה מביא אותנו לתופעה המעניינת לפיה …..
 168 מתוך 292 שהם 57.5% !!! מהצאצאים חוגגים את יום הולדתם במקביל לצאצא אחר. (ביניהם 7 זוגות תאומים ושלישייה אחת).
ובאשר ללידות עצמן:
♥ 24.3 לידות בממוצע לחודש.
♥ הבֶּייבִּי בּוּם של משפחת הכהן סקלי מתרחש בחודש אוגוסט שבו מספר הלידות גדול פי 1.4 מממוצע הלידות לחודש ופי 2 !! ממספר הלידות שהתרחשו בחודש פברואר שבו מספר הלידות הנמוך ביותר.
וגם קוסם בהפתעה  
וכמו בימי הולדת גם אנחנו הזמנו קוסם שאמנם לא יודע להפריח יונים ולעשות את הקסמים הרגילים, אבל הוא יודע לעשות דברים שקוסמים אחרים לא יודעים.
אם תגידו לו באיזה תאריך אתם חוגגים את יום ההולדת הוא מיד יגלה לכם  מי עוד מבני השושלת של סבא יוסף וסבתא זהרה חוגג את יום ההולדת שלו באותו תאריך, וגם אם סתם מתחשק לכם לדעת מי חוגג יום הולדת בתאריך מסוים הוא יֶעָנה ברצון.
אז אם גם אתם סקרנים לראות את הקוסם הזה כל שעליכם לעשות הוא  ללחוץ כאן. 
(אם הוא יכתוב לכם משהו כמו “הפוך עריכה לזמינה” תקליקו בבקשה:  1. קובץ    2. בתפריט שנפתח קליק על “מידע”     3. הפוך עריכה לזמינה
כל מה שעליכם לעשות הוא להכניס במשבצת המתאימה תאריך לידה (לפי ההנחיות הכתובות) והוא יגלה לכם למי עוד יש יום הולדת באותו תאריך. (כרגע הוא יודע לעשות את זה רק במחשב שולחני ולא באייפד ויכול להיות שזה לא יעבוד בגרסאות ישנות של אופיס)

 

 

2. משפחת בן שושן – Ben Sousan

לפי הרב מרציאנו המסתמך על דבריו של הרב יששכר בן סוסאן (בהקדמה לתיקון יששכר) מוצאה של משפחת בן שושן הוא משבט בנימין ומקורו של השם הוא בשושן הבירה משם כנראה היה מוצאם כן מספר לנו הרב מרצינו כי “בני המשפחה בדבדו דקדקו לכתוב אך ורק בן סוסאן, ולא שושן”.
בספרד התיישבו בני משפחת בן שושן בעיר טולדו. על ההיסטוריה של היהודים בטולדו ובהם בני משפחת בן שושן אפשר לקרוא כאן.
לאחר גירוש ספרד הם הגיעו למרוקו והתיישבו בדבדו. לאחר החלת שלטון החסות הצרפתי עברו בני המשפחה לאוג’דה ולתאוורירת.
אחרון היהודים בתאוורירת יעקב בן שושן נרצח ע”י ערבים לאחר מלחמת ששת הימים ותשע שנים קודם לאחר מלחמת קדש נרצח נכדו דאוד די בן דאוד.

ענפים משפחתיים: 12 ענפים משפחתיים שלהם הכינויים הבאים.

Boussabaniya	Bentana	Ben Shimon	Ben béridi	Ben âlou
Manina	Douïeb	Choulilef	Bziz	Brihem
			Soussan	Mrika

2.1:  Bziz – דאר בזיז
לצפייה באילן היוחסין Dar Bziz דורות 5 – 1 לחץ כאן  

2.2:  Choulilef – דאר כולילף
לצפייה באילן היוחסין Dar Choulilef דורות 5 – 1 לחץ כאן  

2.3:  Mrika – דאר מריקה
לצפייה באילן היוחסין Dar Mrika דורות 5 – 1 לחץ כאן  

 

 

3. משפחת  מרציאנו – Marciano

מקורו של השם מרציאנו (מספרדית murciano) הוא בשם העיר מורסיה שבספרד שבה הם היו קהילה גדולה וממנה גורשו.
קצת על העיירה מורסיה ויהודיה
מורסיה היא עיר הבירה של  ממלכת  מורסיה לשעבר שוכנת בדרום מזרח ספרד על גדות הנהר סֶגוּרָה ומרוחקת כ- 500 ק”מ מזרחית מסביליה. הממלכה הוקמה ע”י עבד אל רחמן השני אמיר קורדובה ונלקחה לראשונה מהמוסלמים  בתקופת שלטונו של פרדיננד השלישי מקסטיליה בשנת 1243.
לאחר מרד של המוסלמים נכבשה מחדש על ידי ג’יימס הראשון מלך אראגון, שהעביר אותו לקסטיליה בשנת 1265. בין אלה שסייעו למלך בכיבושו את האזור היו יהודה דה לה  קבאלריה  שהלווה כסף כדי שחיל הים יוכל להצטייד למלחמה נגד המוסלמים ואביו יהודה בונסניור שניהל את המשא ומתן עם המוסלמים על כניעתם והיה גם מתרגם של מסמכים ערבים בספר ממלכה. פקידים יהודים בממלכת אראגון נפגשו עם פקידים יהודים בממלכת קסטיליה בעיירה ובשנת 1292 מילא משה בן טוריאל מקסטיליה תפקידים אדמיניסטרטיביים חשובים שם.
אלפונסו העשירי מקסטיליה (1284 – 1252) חתנו של ג’יימס הראשון, הקצה רובע מיוחד לקהילה היהודית והורה במפורש שיהודים לא יתגוררו בקרב הנוצרים. עם זאת, בעת התיישבותם קיבלו יהודים שונים נכסים ברובע היהודי וגם בעיירה עצמה, כמו כן הוקצה אתר לבית הקברות היהודי.
לאחר שנקבעו תקנות היישוב, הוטל מס שנתי של 30 דינר על כל יהודי. היהודים נאלצו גם למסור מעשר ואת הביכורים של כל רכושם ועדרם לקתדרלה כפי שהיה מקובל בסביליה.
בשנת 1307 הופקדו סמכות השיפוט על המוסלמים בממלכת מורסיה על דון אייזק בן יעיש, היהודי האחרון שמילא תפקיד כזה.
לקראת סוף המאה ה- 14 פעלו כמה גובי מס יהודים בממלכה ובעיירה, ביניהם סולומון בן לופ, שהתיישב במיורקה לאחר 1378 אשר זכה להגנתו המיוחדת של מלך אראגון. בתקופה זו צוינו יהודי מורסיה בנדיבותם בגאולת האסירים ובהשתתפותם בסחר ימי וזה בנוסף לעיסוקיהם הרגילים בתחום המסחר, המלאכה והחקלאות. אף על פי שלא קיימים פרטים אודות התנהלות יהודי העיירה במהלך רדיפות 1391, הקהילה המשיכה להתקיים לאחר אותה תקופה.
כ -2,000 יהודים התפרנסו במגוון גדול של פעילויות. קשרים הדדיים קרובים נשמרו עם האוכלוסייה הנוצרית, ושניים מזקני הקהילה השתתפו בישיבות המועצה העירונית. לאורך המאה ה -15, יהודי מורסיה היו לרוב גובי מיסים, הן בממלכת מורסיה והן בעיירות אחרות הסמוכות והרחוקות.
בשנת 1488 סמואל אבולעפיה נלקח תחת חסותם של המלכים הקתולים במשך שנתיים בהערכה על שירותיו לכתר במהלך המלחמה בגרנדה. שלמה ב. מימון זלמתי הדפיס ספרים בעברית במורציה בשנת 1490.
למורסיה היו גם קונברסוס, שחלקם נותרו נאמנים ליהדות. היו  קונברסוס שנהגו להגיע למורסיה כדי לחזור ליהדות, מקרה אחד כזה מוזכר במשפט לה גרדיה ב 1490.
במורסיה פעל בית משפט לענייני אינקוויזיציה.
לאחר הגירוש
פרטים על עזיבת היהודים ממורציה בעת הגירוש אינם ידועים אבל ניתן לשער שהם עזבו מנמל קרטחנה הסמוך. לאחר גזרות קנ”א וגם לאחר גירוש של 1492 יהודי מורסיה ביקשו להגיע לארץ ישראל. קבוצה אחת התעכבה באיטליה וקבוצה שניה הגיעה לארץ ישראל ולסוריה (הרב מרציאנו מציין שיוצאי מורסיה שהגיעו לארץ ישראל ותורכיה שמם הוא מורסיה ולא מרציאנו). הקבוצה השלישית הגיעה לחופי אלג’יריה בסמוך לעיר אוראן שם הם התיישבו בתלמסאן תאדליסאת ומשם הם הגיעו לדבדו.
לאחר החלת שלטון החסות הצרפתי עברו בני המשפחה לאוג’דה ולתאוורירת.
מסע הנדודים של משפחת הכהן סקלי המתואר במצגת מהיציאה לגלות ועד העלייה לארץ מתאר ברוב חלקיו את מסע הנדודים של משפחת מרציאנו.

ענפים משפחתיים:  14 ענפים משפחתיים שלהם הכינויים הבאים

Ben Bibi	Ben Aouïzer	Ben Ako	Alouga	Ako
L’herher	Bihi	Ben Ychou	Ben Yaza’h	Belchguer
	Ougnich	Mchicho L’himmer	L’khihel	Limana

הערה: יש לשים לב לכך ששלושת הבנים של הדור השישי של משפחת בן עקו מתפצלים לשני ענפים. יוסף ממשיך את הענף של בן עקו ואילו הבן דוד הופך לאבי השושלת של להרהר.
3.1:  Ben Ako – דאר בן עַקוֹ  ומשפחת להרהר
לצפייה באילן היוחסין דורות 16 – 1 לחץ Dar Ben Ako
(יש לשים לב לפיצול בדור השישי לשני הענפים בן עקו ולהרהר)

3.2:  L’herher – דאר להרהר
את ששת הדורות הראשונים שעד לדור של דוד שהוא אבי שושלת להרהר אפשר לראות בתרשים למעלה של דורות 1-16 של משפחת בן עקו. 
לצפייה באילן היוחסין Dar L’herher דורות 16 – 6 לחץ כאן  

3.3:  Mchicho L’himmer – דאר להרהר
לצפייה באילן היוחסין Dar Mchicho L’himmer דורות 8 – 1 לחץ כאן  

 

 

4. משפחת  בנחמו – Benhamou

השם חמו הוא כנראה עיוות של השם חיים ולפי זה מקור השם בן חמו הוא בן חיים. הסבר אחר למקורו של השם הוא שהמילה חמו היא ראשי התיבות של שלוש השמות חנניה, מישאל ועזריה שהן דמויות מקראיות המוזכרות בספר דניאל אשר הושלכו לכבשן ע”י נבוכדנצאר לאחר שסירבו לעבוד עבודה זרה.
ענפים משפחתיים:  18 ענפים משפחתיים שלהם הכינויים הבאים.

Ben Zagaï	Ben Wawa	Ben Sousso	Bar Rafael	Avida
Haron di Shmouel	Fofo	Dabib	Bziza’h	Bouz’ît
Sbata	Salem	Massôd	Leekdim	H’kika
		Zaroual	Soussou Amouchi	Tababa

4.1:  H’kika – דאר חקיקה
לצפייה באילן היוחסין Dar H’kika דורות 4 – 1 לחץ כאן  

4.2:  Zaroual – דאר זארואל
לצפייה באילן היוחסין Dar Zaroual דורות 6 – 1 לחץ כאן  

4.3:  Tababa – דאר טאבאבה
לצפייה באילן היוחסין דורות 5 – 1 לחץ כאן 

4.4: Fofo – דאר פופו
לצפייה באילן היוחסין דורות 5 – 1 לחץ כאן 

4.5: Bar Refael – בר רפאל
לצפייה באילן היוחסין דורות 5 – 1 לחץ כאן
האילנות של Bar Refael ו- Fofo כוללים צאצאים של משפחת אזולאי כתוצאה מקשרי נישואין.

 

 

סיפור מהחיים או בדיחה שרק דבדובי יכול להבין

הסיפור הבא סופר לי מפיו של אברהם בנחמו מדאר Fofo שהוא אחת הדמויות בעלילה שלנוו וקודם שנספר אותו נזכיר שבשפה המרוקאית שלנו Tjaja פירושה תרנגולת , Bibi פירושו תרנגול הודו ו- L’oughzal פירושו היפה או הצבי.
רצה הגורל וארבעה מהחיילים בגדוד 12 של גולני שבו שירתתי בראשית שנות השישים, הם מיוצאי דבדו.
האחד מדאר Tjaja לבית הכהן סקלי
השני מדאר Bibi לבית מרציאנו
השלישי מדאר L’oughzal לבית הכהן סקלי
ואנכי מדאר Fofo לבית בנחמו
בין אימוני הקיץ והחורף, קו צפוני וקו דרומי גדוד 12 היה שוהה בבסיס ובאחד הימים כשכל הארבעה היו בתפקיד, החייל מדאר L’oughzal ששמר בנשקיה הבחין ששני החיילים מדאר Tjaja ודאר Bibi שהיו בפטרול רבים ביניהם, והוא מיד רץ אלי הקצין התורן ואמר לי בהתרגשות.
“יָא פוֹפוֹ’ , תְזָ’אזָ’א וּבּיבּי רוהום ית’כָּבְדו בנת’הום, קוֹם סִיר תפְקְהוֹם”
ובתרגום לעברית “יא פוֹפוֹ, התרנגולת ותרנגול ההודו רבים זה עם זה, קום ולך תפריד ביניהם”.
הסיפור היפה הזה ממחיש שהמציאות יכולה להיות לעתים מבדחת, ובה בעת לשקף את ההיסטוריה שהרי סכסוכים בין משפחות מרציאנו והכהן סקלי היו דבר נפוץ בימי דבדו העליזים.

 

 

 

5. משפחת  בן גיגי – Benguigui

משפחה שהוציאה מתוכה דורות של רבנים שהראשון שבהם הידוע הוא הרב סאלם בן גיגי שחי בדבדו בשנת 1674. עוד מספר הרב מרציאנו שבעיר תאזא שימשו בני משפחת גיגי כרבנים קרוב לשלוש מאות שנה.
שני זיכרונות שאני נושא אתי מהעיירה לעיון שבה גדלתי קשורים בשתיים מהדמויות שבתמונה. האחד קשור ברב משה בן גיגי שהיה הרב של לעיון שבתום לימוד תורה שלמדנו קבוצת ילדים בביתו שכנראה נמשך עד שעה מאוחרת, פרשו לנו על הרצפה מצעים ונשארנו לישון בביתו זה לצד זה.
הזיכרון השני קשור בדמותו של רבי שמעון בן גיגי כשהוא פוסע לאיטו, תמיד בלבוש לבן ותמיד שקט כשהילה מלאכית נשקפת ממנו.
ענפים משפחתיים: 4 ענפים משפחתיים שלהם הכינויים הבאים.

Touita

Sbiaâ

L’âsidi

Asmimen

5.1:  L’âsidi – דאר לעסידי
לצפייה באילן היוחסין Dar L’âsidi דורות 9 – 1 לחץ כאן 

 

6. משפחת  מרעלי – Marelli

מקורו של השם מרעלי (בצרפתית Morali) הוא כנראה בעיר מורל שבספרד. בני המשפחה חיו בקהילות היהודים שבמרוקו ובהן דבדו ובאלג’יריה.
הרב יצחק מרעלי (1952 – 1867) היה משורר, פייטן, הוגה דעות, חוקר ומתרגם כתב מעל 200 שירים ופיוטים, נחשב לאחד ממחיי השפה העברית והיה דמות מרכזית בקרב משוררי וחכמי אלג’יריה. 
ענפים משפחתיים: 4 ענפים משפחתיים שלהם הכינויים הבאים.

Zemana

Mniguets

Ben Chemkha

Benharona

6.1:  Ben Chemkha – דאר בנשמכה
לצפייה באילן היוחסין דורות 5 – 1 לחץ Dar Ben Chemkha

6.2:  Zemana – דאר זֶמָנָה
לצפייה באילן היוחסין דורות 4 – 1 לחץ  Dar Zemana

 

7. משפחת בן סולטן – Ben Soultan

המילה סולטן נגזרת מהמילה שלטון בערבית והמשפחה שנקראה בן סולטן במרוקו נקראו בני המשפחה הראשונים בשם אבן ריי  (בן מלך). כנראה שמשפחות מלכא, בר מלך, מלכי ומשפחות אחרות ששמן נגזר משמות מלוכה הגיעו מאותו השורש. משפחת בן סולטן חיה בדבדו במאה השמונה עשרה ומשם נפוצו לתלמסאן שבאלג’יריה, פאס, טיטוואן ומאוחר יותר גם לתוניסיה.

Bentana

Benissim

Benefraïm

Benchmouel

 

8. משפחת  ענקונינא – Anconina

“משפחה כה קטנה באוכלוסין עד שהרב יוסף בן נאיים הבקי בקורות ישראל במערב רשם אותה בטעות בין המשפחות שעברו מן העולם” (יחס דבדו).
בספר ויקץ שלמה של הרב שלמה הכהן זאגורי הוא כותב ש”בני משפחת ענקונינא באו בברית נישואין עם בני משפחת הכהנים ומשום כך נודעה קירבה גדולה בין שתי המשפחות”. קשר נישואין כזה נוצר גם בענף המשפחתי שלנו (דאר עוואז’ ארגבא) בנישואיה של מחה ענקונינא לדוד אהרן מדור 6 שבתרשים למעלה.
הרב שלמה הכהן זאגורי מתאר את אחד מאבות המשפחה הרב יעקב ענקונינא כאדם שמלבד היותו גדול בתורה היה גם אדם אמיד שסחר עם בית המלוכה. (הרב מרציאנו).
 ענפים משפחתיים: 3 ענפים משפחתיים שלהם הכינויים הבאים.

Zgiuor

Chouaâ

Ben conina

8.2:  Zgiuor – דאר זגִ’יוואר
לצפייה באילן היוחסין דורות 9 – 1 לחץ Tsguior

 

9. משפחת  Ben Naim – בן נעים

במסמכים ספרדיים מימי הביניים רשומים שמות דומים לבן נעים ובהם נעם, בן נעים וכהן בן נעים . נעם מתועד כשם משפחה יהודי בשנת 1391 עם מאיר נעם, המוזכר ברישום הקהילה היהודית של ברצלונה בספרד.
לעומת זאת מביא הרב מרציאנו בספר יחס דבדו פירוש אחר לפיו בקרב קהילת יהודי דבדו שם המשפחה “קשור למלאכת הבנייה זכר לאבות ראשונים שעסקו בבנין”
בדבדו ידועה משפחת בן נעים מתחילת המאה השבע עשרה. לפי הרב מרציאנו עיסוקם היה במכירת קרקעות בשכונת היהודים.
במאה ה-18 עזבו רבים מבני משפחת בן נעים לתלמסאן ופאס.
בני המשפחה ידועים היו בגמילות חסדים לכל צורותיה מסיעוד חולים ועד לכריית קברים , חציבת מצבות וטהרת נפטרים. (יחס דבדו).  אחד מגדולי הרבנים שיצאו ממשפחה זאת הרב יעקב חיים בן נאיים היה אב בית הדין באלג’יר ובשנת 1782 נסע לליוורנו שבאיטליה שם הוא קבור. רב גדול אחר ממשפחה זאת הרב יוסף בן נאיים חיבר את הספר תולדות חכמי ישראל במרוקו שמספר על גדולי הצדיקים והחכמים שחיו ופעלו במרוקו באלף השנים האחרונות (יחס דבדו).
ענפים משפחתיים: ענף משפחתי אחד שכינויו הוא.

Bouch’hata

 

10. משפחת  Bensadoun – בן סעדון

פירוש השם בן סעדון בערבית הוא “בן מזל” ,מקור השם קשור כנראה בשם הכפר בני סעדון ליד פאס, שמות דומים כמו סעדה מתועדים כשמות משפחה יהודיים מן המאה ה-14 ובכתובות מתוניס משנת 1806 ומשנת 1873. במאה ה-17 השם בן סעדון מתועד במסמך של הקונסוליה הצרפתית בטוניס. (ישראל בן סעדון מפאס שחי בטוניס)

 

11. משפחת  Tordjman – תורג’מן

השם תורג’מן היה נפוץ בכל מרוקו ומקורו נובע מן התרגום של המילה שפירושה בערבית מתורגמן. כאשר השלטונות מנעו השפעה זרה במרוקו היהודים הפכו לאנשי הקשר עם הספינות הזרות שעגנו בנמלי מרוקו. שם המשפחה מתועד למן המאה ה-16 ובעיירה דבדו השם תורג’מן מתועד מאמצע המאה ה-18.
לפי הרב מרציאנו יש שלוש גרסאות למקור השם תורג’מן בדבדו האחת מספרת על בן משפחת תורג’מן שהגיע במאה ה-19 לדבדו מפאס, החל לעבוד בעבודות מזדמנות ואז נשא אישה והפך לתושב קבע.
גרסה שנייה מדברת על ענף ממשפחת תורג’מן שמתייחס למשפחת מרציאנו (חיזוק לגרסה זאת אפשר לראות במצבה בבית הקברות החדש של דבדו שהרב ראה בעצמו  את הכתוב עליה …יצחק מרציאנו המ’ תרג’מן)
הגרסה השלישית מספרת על שטר משנת תקס”ב (1802) שבו מוזכר “ר’ יוסף יצחק בן סוסאן ידי”ן אטורג’מאן”.

11.1:  Tordjman – דאר תרג’מן (תורג’מן)
לצפייה באילן היוחסין דורות 4 – 1 לחץTordjman

12. משפחת  אזולאי – Azoulay

משפחת אזולאי הגיעו אחרי גירוש ספרד למרוקו, ארץ ישראל ואיטליה. במרוקו הם הגיעו קודם לעיר פאס וממנה התפשטו ליתר הערים במרוקו ובהם אוג’דה.
מספר הסברים למקור השם אזולאי, עפ”י הרב חיים יוסף אזולאי (החיד”א) בני משפחת אזולאי הם כהנים,. יתכן שמקור השם אזולאי הוא במילה הספרדית Azul שפירושה כחול ויתכן שהשם אזולאי מקורו בכינוי לאדם בעל עיניים כחולות.
המקובל אברהם אזולאי שחי במאה ה-18 במרקש היה ממנהיגי הקהילה ואחד מראשי הישיבה שפעלה בבית הכנסת “אלעזאמה” (בית הכנסת של המגורשים) שפועל עד לימינו אלה. הרב חיים דוד אזולאי (החיד”א) הוא נצר למשפחת אזולאי שאחרי גירוש ספרד התיישבו בארץ ישראל, הוא נפטר בליבורנו שבאיטליה שבה ייסד ישיבה.
12.1:  AZOULAY – משפחת אזולאי
לצפייה באילן היוחסין דורות 5 – 1 לחץ כאן
בדור ה-3 שבתרשים מתקיימים קשרי הנישואין עם הענפים Fofo ו- Bar Refael ממשפחת בנחמו.