התחנה הארוכה ביותר במסע הנדודים של הכהן סקלי הייתה ספרד. הנה מספר גרסאות לשאלה כיצד ומתי הגיעו היהודים לשם.
ראשית ימי בית ראשון
לפי גרסה זאת יתכן שיהודים התחילו להגיע לספרד אי שם בתקופת שלמה המלך בשנים 970- 930 לפה”ס. בימים אלה קשרי המסחר בין שלמה המלך לחירם מלך צור היו ענפים מאד. הצי הפיניקי הענק של חירם והאניות של שלמה הפליגו בים התיכון הלוך ושוב. אניותיו של שלמה המלך הגיעו לנמלי העיר תרשיש שעפ”י אחת הסברות היא העיר טרטיסוס השוכנת בחצי האי האיברי שלימים תהפוך לספרד. לא רחוק מן העיר טרגונה נתגלתה מצבה עם כתובת בארמית “כאן קבור אדונירם, גזבר המלך שלמה”. בין יתר העמים שהיגרו לספרד בתקופת האלף הראשון שלפני הספירה היו גם הפניקים שיסדו שם מספר תחנות מסחר לאורך החוף. החשובה שבהן הייתה עיר הנמל קָדִיז, ממנה יפליגו כעבור כ-2400 שנה בני משפחת הכהן סקלי במנוסתם למרוקו אחרי גזרות קנ”א שהוטלו על יהודי סיביליה.
בספרי הנביאים והכתובים אפשר למצוא אזכורים רבים למסחר הענף שבין המלך שלמה לפיניקים ולאניות התרשיש.
“כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים” .
נביאים » ספר מלכים א » פרק י » פסוק כ”ב
“וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תֻּבַל וְיָוָן הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעִי וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי וְהִגִּידוּ אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם”
נביאים » ספר ישעיהו » פרק ס”ו » פסוק י”ט
עם חורבן בית ראשון
ממלכת יהודה המשיכה להתקיים עד שנת 586 לפנה”ס. היא נכבשה על ידי ממלכת בבל בהנהגת נבוכדנצר השני. הבבלים החריבו את בית המקדש הראשון והגלו את העלית החברתית לבבל. חלק מתושבי יהודה, נמלטו למצרים וחלקם למקומות אחרים. מתקופה זו ואילך החלו לצמוח מרכזי הגולה של היהדות. ממלכות יהודה וישראל מוזכרות במקורות חיצוניים מהמאה ה-9 לפנה”ס.
בספר עובדיה פרק א’ פסוק כ’ נאמר “וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד”
ואכן בקרב יהודי ספרד הייתה מקובלת מסורת שהם צאצאים של גולים מהעיר ירושלים.
עם חורבן בית שני
המרד הגדול של היהודים ברומאים פרץ בשנת 66 לספירה והקיף את מרבית שטחי יהודה והגליל. לאחר שצבאו של נציב סוריה הובס בידי המורדים נשלח אספסיאנוס עם בנו טיטוס ( 67 לספירה) כדי לדכא את המרד, הוא הגיע תחילה לעכו וכבש את ציפורי ואת מבצר יודפת החזק שבמבצרי הגליל והמשיך בכיבוש הגליל כולו ולא מיהר לעלות ולכבוש את ירושלים אלא המתין שהמלחמות הפנימיות בין היהודים יתישו אותם. בינתיים רומא רחשה באירועים הרי גורל והוא הטיל על בנו טיטוס להשלים את כיבוש ירושלים ומבצרים נוספים שטרם נכבשו ושב לרומא. טיטוס כבש את ירושלים, החריב אותה עד היסוד ושרף את בית המקדש.
במהלך דיכוי המרד בידי אספסיאנוס וטיטוס מאות אלפי יהודים נהרגו הוגלו ונשבו וחלקם נמכרו לעבדוּת רומי. אחרי דיכוי המרד הגדול ומרד בר כוכבא חל זינוק גדול במספר היהודים והקהילות בדרום אירופה כאשר אלפי שבויים הובאו לאיטליה ולמקומות נוספים באימפריה הרומית והקימו קהילות במדינות הבלקן ספרד, צרפת וגרמניה.
בספר עובדיה פרק א’ פסוק כ’ נאמר “וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד”
ואכן בקרב יהודי ספרד הייתה מקובלת מסורת שהם צאצאים של גולים מהעיר ירושלים.
ספרד הנזכרת בספר עובדיה היא לא ספרד של היום אלא העיר סרדס הנמצאת בטורקיה של היום ועדיין נקראת סרדס השבוש החל בגלל תרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל שתרגם את ספרד של ספר עובדיה ל”איספמיא” ובעקבותיו כל המפרשים.