• הִִלּוּלָה
“הִלּוּלָה” שפירושה המילוני הוא מסיבה גדולה ושמחה, מתקשרת בימינו עם המונִיוּת, דוחק רב, חגיגיות מוגזמת ומנהגים כמו השלכת רכוש לאש והשתטחויות נלהבות שעוררו לא פעם ביקורת וכבר גרמו לאסונות, ולענייני המורשת של האתר, הם הניגוד המוחלט ל”הִלּוּלָה” האצורה בזכרוני מתקופת ילדותי.
כמו חג ה”מִימוּנָה״ כך גם ה”הִלּוּלָה” שבמרוקו ובשנים הראשונות שלאחר העלייה לארץ, נחגגו במרחב הפרטי של מתפללי בית הכנסת, בני משפחה ומכרים ואט אט עברו למרחב הציבורי שהתחיל עם מאות והגיע לרבבות, וכמו ה”מִימוּנָה״ כך ה”הִלּוּלָה”; הצניעות וההדר שבהן נחגגו במרוקו פינו את מקומם להמוניות זועקת.
כאן המקום להזכיר את ההילולות שאני זוכר מתקופת ילדותי.
בבית הכנסת “בית יוסף” של שכונת מקור חיים בירושלים, שכל מתפלליו היו יוצאי קהילת דבדו ואוג’דה, נהגו מעת לעת המתפללים לערוך בביתם “הִלּוּלָה” ומן ההילולות הללו אני זוכר היטב את זאת שמשה דחביבי ברהים (בנו של דוד אברהם) זצ”ל ערך בביתו, ואת זאת שאמי המנוחה זהרה ערכה בחצר ביתנו.
המתפללים סעדו את ליבם בארוחה שהתפריט שלה מורכב על פי רוב ממבחר סלטים (כשמקומה של השְלָדָה בתוכם תמיד מובטח), מַעְקוּדה (חובה), מרק עוף, תבשיל אפונה וקציצות (מאכל שהיה אופייני לחגים) ואולי מנת בשר נוספת, ובין לבין כוסית קטנה של מאָחְיָה.
עיקרה של ההילולה היה בפיוטים שנְעִימֵי הזמירות שבחבורה פצחו בהם במהלך הסעודה. אווירה ביתית, חגיגית, מכובדת ומלאת הדר.
◊ הזמנה להילולה – 1930
משפחת עובדיה לדורותיה היתה משפחת גבירים מכובדת שהוציאה מתוכה מנהיגי קהילה ורבנים ועסקה בענייני ציבור, פעילות פילנטרופית, הקמה של מוסדות לקהילה ועוד ובין היתר ערכו כנראה מעת לעת בביתם הילולה לזכר צדיקים.
לקראת ההילולה שנערכה בביתו של ר’ יעקב עובדיה, הוציאה המשפחה הזמנה המודיעה על קיום האירוע והיום בחלוף כמעט מאה שנה מאותה הילולה, מגיעה ההזמנה לידינו באדיבותם של הצאצאים לבית ר’ דוד ולונה עובדיה.
ההזמנה:
והתרגום:
| הילולה | |||
| xxxx xx xxxx הרב הגדול מעוז ומגדול המלומד בנסים חסידא קדישא ופרישא נר ארץ ישראל רבי מאיר בעל הנס זיע”א הקריאה והסעודה יום ראשון 13 באייר ב- 8 |
|||
| אדון נכבד | |||
| אבקשך יקירי שתגיע לביתי לקחת חלק במצווה היקרה ואשיב לכם בטוב בע”ה זכות אדוננו תעמוד עם הקהל כולו xxxx xxxx |
|||
| ע”ה יעקב עובדייא | |||