לזכרם

	קירבה**		קירבה**
יוסף הכהן סקלי	סַבָּא רַבָּא	זהרה הכהן סקלי	סָבְתָא רַבְּתָא
יהודה הכהן סקלי	אָח	אברהם הכהן סקלי	הבן של עליזה ויהודה
אביגדור הכהן סקלי	הבן של רינה ושמואל
מימון הכהן סקלי	בֶּן	קמי הכהן סקלי	אשתו של מימון
יצחק הכהן סקלי	בֶּן	נוּנה הכהן סקלי	בֶָּת
אופיר יוסף הכהן סקלי	נין – הבן של מאיר ואתי	יוסף הכהן סקלי	חתן – בעלה של נוּנה
אסתר (אתי) הכהן סקלי	אשתו של מאיר	ליזט הכהן סקלי	אשתו של סימון
מקסים הכהן סקלי	חתן- בעלה של רינה	רוזי אמסלם	נכדה-הבת של פנינה
ינקי הכהן סקלי	נכד- הבן של פנינה ושלמה
אלי סלומון	חתן – בעלה של אסתר

** הקירבה היא ביחס לסבא רבא יוסף

    בני משפחה אחרים

                  העלאת העצמות של של אהרן הכהן סקלי (אח של סבא)
                  יוסף בן סחקון (אח של סבתא זהרה)

   תמונות מהעבר

 
לוח מועדי אזכרות

 

סבא רבא יוסף הכהן סקלי

 

נולד בשנת תרנ”ח (1898) בעיירה דֶבְּדוּ 
נפטר ביום א’ אייר תשכ”ד (13/4/1964) בירושלים
קוים לדמותו :
דברים לזכרו מפיו של אברהם. אם התצוגה אינה זמינה לחץ על החץ שבפינה הימנית העליונה או כאן לקריאה או כאן לצפייה ביוטיוב

דויד מספר סיפור קטן על “מוסר השכל ואנושיות” 
רגעים אחרונים עם אבא – טובה מספרת  לצפייה ביוטיוב לחץ כאן

סָבְתָא רבְּתָא זהרה הכהן סקלי

נולדה בשנת תרס”ט (1909) באוג’דה.
נפטרה ביום ו’ כסלו תשנ”ב (13/11/1991) בירושלים
קוים לדמותה :
דברים לזכרה במלאת שלושים שנה לפטירתה מפיו של הבן אברהם. אם התצוגה אינה זמינה לחץ על החץ שבפינה הימנית העליונה או כאן

דברים לזכרה במלאת שלושים שנה לפטירתה מפיה של הבת טובה אם התצוגה אינה זמינה לחץ על החץ שבפינה הימנית העליונה או כאן

 

 

יהודה הכהן סקלי

נולד בשנת תר”פ (1920) בעיירה דבדו
נפטר בירושלים בי”ג ניסן תשמ”ז (12/4/1987)
קווים לדמותו קרא בתצוגה שמתחת או אם התצוגה אינה זמינה לחץ על החץ שבפינה הימנית העליונה או  לחץ כאן 

המכתב לסבא משנת 1957
דוד יהודה וסבא יוסף שהיו אחים חורגים עלו לארץ באניה “ארצה” באוקטובר 1956. אחרי כחודשיים של מגורים משותפים בבית ששכן על שפת הים בפאתי עכו, עבר סבא יוסף לגור בי”ם ודוד יהודה ועליזה עברו לבית אחר בעכו. ביקורים פיזיים היו יחסית נדירים באותה עת וטלפונים לא היו בנמצא והקשר הכמעט יחידי נעשה באמצעות מכתבים.
שנים ארוכות נח לו בקבצי המחשב שלי העתק מכתב שדוד יהודה כתב בשנת 1957 ולמעט הכתובת הרשומה בסוף המכתב בצרפתית ממנה אפשר ללמוד שהמכתב נכתב ע”י דוד יהודה, המכתב כולו כתוב בכתב רש”י בערבית יהודית.
יעקב הכהן (דאר מוכאלט) מרחובות שכבר נעזרנו רבות בשירותיו הטובים והמקצועיים ובהם תרגום הכתובה של סבא וסבתא נענה ברצון לבקשתנו לכתוב את המכתב מחדש באותיות עבריות והרי המכתב בכתב רש”י ובכתב עברי (עדיין בשפה הערבית).
      המכתב בכתב רש”י
      המכתב בכתב עברי
      והתרגום בשפה החופשית
כנהוג במכתבים שנכתבו במרוקו המכתב פותח בדרישות שלום, למימון ולקמי, ליצחק (שעדיין לא היה נשוי) ולכל הבנות, ואז הוא פונה לסבתא בבקשה שהיא כמעט תחינה שישיבו לו במכתב ויגידו לו מה שלום סבא. הוא מספר על הדאגה הרבה שלהם אחרי ששמחה שחזרה מביקור בי”ם סיפרה שהוא נראה לה תשוש ועייף. דוד יהודה קובל על זה שהיום הילדים לא נאה להם (מָאיְרְדָאוּוש) לכתוב מכתבים והוא מציע שאולי במקום מימון ויצחק יבקשו מאסתר שהיא תכתוב.
הוא מבקש מסבתא שיקפידו על משטר של אוכל (רֶגִ’ים), יצייתו להוראות הרופא (קְלָאם אְטְבֶּיבּ) ויגרמו לסבא נחת (יווּסְעוֹלוֹ כָאטְרוֹ), ואז הוא שב ומבקש שישיבו לו אפילו בשתי מילים והוא מבקש ממימון ויצחק “דאגו והשגיחו על אביכם” (“תְהְּלָאוּו פְבָּאבָּאקוֹם”) ומסיים בזה ש”אנחנו מחכים למענה שלכם” (“האָחְנָא נְּסְּנָאוּו לוֹגָ’אבּ דְיאָלְקוֹם”).
בחלק השני של המכתב פונה עליזה לנונה וקודם כל דורשת בשלומם של “הילדים כל אחד בשמו (דְרָארֵי קְּל ווּאָחְד בְּייִסְמוֹֹ), היא מספרת ששמחה שוהה אצלם ורק בעוד חודש הם יעברו לביתם (יְרחְלוֹ) ומבקשת ממנה לעדכן אותם על מה שעובר על סבא (מְחַיֵין) ואז היא פונה לאימא ומבקשת גם ממנה לעדכן אותם על סבא…
וכך כל המכתב כולו סובב סביב דבר אחד ויחיד שהוא הדאגה לשלומו של סבא.

וההפטרה שלעולם לא וויתר עליה
קריאת ההפטרה המלאה של יונה בנוסח יהודי מרוקו (בלחן דומה לשלנו)
קריאת ההפטרה של יונה מפיו של אליהו הכהן (בלחן שלנו)

 

 

אברהם הכהן סקלי

 

נולד ביום ח’ בסיון תשי”ב באוג’דה 
נפטר בירושלים בכ”ח באדר תשפ”ג  (21/3/2023)
קווים לדמותו קרא בתצוגה שמתחת או אם התצוגה אינה זמינה לחץ על החץ בפינה הימנית העליונה או לחץ כאן

לתשומת לב: בקובץ הנפתח יש ללחוץ קליק ימני על הקישור לשירת הים המופיע בשורה “אבי היקר כבקשתך הנה שירת הים ” ובתיבה הנפתחת להקליק על “פתח היפר קישור”.
רצוי לעשות את זה תוך כדי קריאת ההספד (כפי שעשינו בעת קריאת ההספד בבית ההלוויות) ולא בסופו. להאזין עד לדקה 2:28

 

אביגדור הכהן סקלי

נולד ביום יח בסיון תשכ”ג (10/6/1963)
נפטר בירושלים ב’ בשבט תשפ”ד (12/1/2024)
במלאת שבעה למותו של אביגדור התכנסנו בני משפחה וחברים, בבית הקונפדרציה המשקיף אל הנוף הקסום של חומות העיר העתיקה, שבו הוא עבד בשלוש השנים האחרונות לחייו. היוזמה לעריכת הטקס במקום, הייתה של חבריו לעבודה שקיבלו על עצמם את אירוח הטקס במלואו. אחרי שהתפללנו מנחה וערבית וסעדנו מן המטעמים שהוכנו התחלנו בטקס.
ילדיו, חבריו ובני משפחה סיפרו על האביגדור שלהם והאביגדור שהכירו ושלא כמנהג ההספדים, הדברים נאמרו כהוויתם ובלי כחל ושרק. התרפקנו על שירי נוסטלגיה וניגוני פרידה ששרו וניגנו לנו נציגינו באנסמבל הפיוט, מחינו דמעה ובד בבד חייכנו וצחקנו.
ככל שהטקס נמשך ושמענו את דבריהם של מי שהיו קרובים אליו בחייו, הלכה והשתקפה לנגד עינינו דמות של אדם מיוחד במינו. אדם שכל המידות הטובות שהכרנו בו בחייו, הם כאפס וכאין לעומת מי שהוא היה באמת. כמי שהנחה את הטקס וחש את הלך הרוח של הנוכחים, הבנתי שזה לא רק אני שחש כך, ובסוג של התפרצות הודעתי שיש לי וידוי אישי וכך אמרתי : “ידעתי תמיד שלאביגדור היו מידות טובות של ענווה וצניעות, אבל לא שיערתי שעד כדי כך”, “ידעתי שהוא היה אדם טהור, אבל לא העליתי בדעתי שעד כדי כך טהור”, וגם… “לא העליתי בדעתי שחבריו כל כך, כל כך אהבו אותו”.
סיימתי את הוידוי האישי בזה ש-” יש לי תחושה כבדה של פספוס…., פספסנו אדם מיוחד במינו”…. או אז בסוג של פליטת אנחה הצטרפו אלי הנוכחים כולם כמי שחשים כמוני ושותפים מלאים לוידוי שלי.
אם לסכם את התגובות שבתום הטקס…היה זה ערב מיוחד, עוצמתי וחווייתי.

• להגדלה יש להקליק על התמונות
  
  מכיוון שזאת הפעם הראשונה שבמסגרת המשפחתית יום השבעה נערך במתכונת הזאת, מהלך הטקס מובא כאן כמעט במלואו.
  ◊ מהלך הטקס
  • פתיחה
  לדאבוננו; במותו, אביגדור הצטרף לשורה ארוכה של בני משפחה שנפטרו בעודם צעירים לימים, ואם מישהו חש déjà vue עם כמה מהדברים הנאמרים כאן, יש דברים בגו.
  דברי פתיחה של אברהם הדוד. קרא בתצוגה שמתחת או אם התצוגה אינה זמינה  לחץ כאן
  
  
  • הבת נויה 
  לאחרונה נתקלתי בשיר קצר שכתבה בת לאביה שבועיים בטרם מותו: השיר נקרא “כשהשמש שוב תזרח”:
  “רק תן לי יד, כשתצליח. רק תן לי יד, כשתוכל. רק תן לי יד, ונגיע. כשהשמש שוב תזרח. כשהשמש שוב תזרח”.
  וכמו אצל הבת ההיא, כך אצל הבת נויה. התקוות לא התגשמו, התפילות לא נענו והשמש לא זרחה.
  דברים לזכרו של אביגדור מפי הבת נויה, קרא בתצוגה שמתחת או אם התצוגה אינה זמינה לחץ כאן
  
  • השיר “אור גדול”
  קרני האור התעכבו קצת בדרכם לאביגדור וכשהחלו להגיח הם גילו שגם הגורל הגיע, אבל כמו בשיר “אור גדול ” שנשמע מפיה של בת הדודה אפרת, האור יפגוש אותו במלוא זוהרו בעולם הבא, שכך דרכו של אלוהי ישראל לגמול לישרי הדרך הענווים והצנועים.
  בתצוגה שמתחת השיר “אור גדול” של מאיר דדון שאפרת הקריאה. אם התצוגה אינה זמינה לחץ כאן
  
  • חברים
  שלושה מחבריו של אביגדור העלו דברים לזכרו. טל שהיה המנהל שלו בשלושת השנים שהוא עבד בבית הקונפדרציה והיה גם חברו משכבר השנים שתיאר בפנינו אדם מיוחד, עניו וצנוע ואדם שקט וביישן במידה שקשה לתאר.
  חבר הילדות עופר אזולאי שסיפר על אביגדור האדם “הכי טהור שיש”, שקרא שני שירים מפרי עטו וסיים את דבריו בבקשה שנקפיד לבקר את שמואל.
  והיה עוד חבר שאפילו את שמו איני יודע, שבתום הטקס, כשהנוכחים כבר היו בדרכם ללכת, נטל את המיקרופון לידיו. בשל ההתרגשות הרבה שבה דיבר והקול החנוק מדמעות ובכי, לא יכולנו להבין מילה וחצי מילה מדבריו, וכך כשהוא כפוף מטה ואוחז בעוצמה במיקרופון שבידו, כשנדמה היה שהוא מתעלם מהנוכחים, הוא המשיך והמשיך לדבר, ואנחנו המשכנו והמשכנו להקשיב והיינו מרותקים אליו, על אף שלא הבננו מילה מדבריו……., אולי זאת הייתה התרגשות בעוצמה נדירה ואולי הוא בכלל דיבר אל אביגדור ולא אלינו. כך או כך אלה היו דברים שבאו מהמקום הכי עמוק בלב.
  בתצוגה שמתחת, השיר “אין סוף” שכתב עופר חברו של אביגדור. אם התצוגה אינה זמינה לחץ כאן
  
  • הבן מיכאל
  בצד הגורל המר שהכה באביגדור, יש את הגורל הטוב שכל מה שהיה לאל ידו לעשות הוא להמתיק את רוע הגזירה. הוא זה שכנראה החזיר את מיכאל הבן ומשפחתו לארץ שלושה שבועות טרם מותו, כדי שיוכלו לבלות אתו את ימיו האחרונים, והוא גם זה שלחש על אוזנו של אביגדור ששעתו קרבה, כדי לאפשר לו לומר ולכתוב דברי פרידה מיקיריו.
  דברים לזכרו של אביגדור מפי הבן מיכאל, קרא בתצוגה שמתחת או אם התצוגה אינה זמינה לחץ כאן
  
  • תהלים
  מרבית התפילות לעילוי נשמה מתבססות על מזמורי התהלים, דוד אחיה של רינה ז”ל  קרא בפנינו את מזמור ט”ז שהוא אחד המזמורים המקובלים לעילוי נשמה וכשמאזינים לפסוקי המזמור אפשר בהחלט להבין למה.
  בתצוגה שמתחת פרק ט”ז אותו קרא דוד, אם התצוגה אינה זמינה לחץ כאן
  
  • אתנחתות מוסיקליות
  ◊ ידידי השכחת מפיו של סימון
  ג’ו עמר שהפיוטים שלו הפכו לנכסי צאן ברזל והיה אחד מגדולי החזנים בעולם והגיע עד לקרנגי הול שבמנהטן, התחיל את דרכו המוסיקלית באוג’דה שבה גדלו שמואל ורינה הוריו של אביגדור. סימון ומאיר הדודים של אביגדור היו חברים במקהלת הנערים של ג’ו עמר שפעלה בבית הכנסת הגדול של אוג’דה.
  כמו בטקס חנוכת הכיכר בשדרות שהיה לנו לאחרונה שבו סימון הלהיב את הקהל והכניס אותו באחת לאווירה נוסטלגית, כך גם בטקס השבעה של אביגדור. לצערי אין בידי את וידיאו השיר של סימון ובלית ברירה “נסתפק” בזה של ג’ו עמר
  לתשומת לב: בתחילת השיר מופיע קטע נגינה שנקרא מַוּואַל, (שגם סימון לא פסח עליו) שהוא פתיחה לשיר שמקובלת בזמר הערבי.
  
  ◊ “מודה אני” של מאיר אריאל  מפיו של אבי
  חודשיים אחרי שבכור הנינים אביגדור נולד, הגיע לעולם  נכד חדש לשושלת, הלא הוא  אבי הבן של שמחה, העומד כאן לפנינו. אבי פיתח קריירות בתחום המוסיקה, תיאטרון, ליצנות רפואית ועוד…, ובקיצור אבי הוא מה שנקרא בשתי מילים, “רב כשרונות” או “איש אשכולות”.
  אבי סיפר לנו שבילדותם הוא ואביגדור בילו הרבה זמן ביחד ושהם היו חברים מאד קרובים וכשהם היו נפגשים הם לא הפסיקו לצחוק לרגע ורעמים של צחוק הדהדו כל זמן שהותם יחד, ועוד סיפר לנו אבי המוסיקאי שאביגדור הוא זה שלימד אותו אז את השיר “מיקה מיקה מי כמוך” וגם את “בטי בם”.
  טרם שמיכאל הבן קם לומר דברים לזכרו של אביגדור, אבי שר (ושרק) לנו את השיר “מודה אני” של מאיר אריאל.
  

  

  האולם הקשתי

  

  התפילה

  

  ללא מילים

  
  

* להגדלה יש להקליק על התמונות

תם ונשלם טקס יום השבעה לזכרו של אביגדור

 

 

 

מימון הכהן סקלי

נולד בשנת תרצ”ג (1933) בעיירה לעיון
נפטר ביום א’ כסלו תשמ”א (9/11/1980) בירושלים
קווים לדמותו קרא בתצוגה שמתחת או אם התצוגה אינה זמינה לחץ על החץ שבפינה הימנית העליונה או  לחץ כאן

קמי הכהן סקלי

נולדה באוג’דה ביום ב’ בניסן תרצ”ט (22/3/1939)
בפוגרום בג’רדה ניצלה בנס לאחר שמישהו הסתיר אותה בתוך חבית קרא עוד
נפטרה בירושלים ביום ט”ו בתשרי תשע”ו (28/9/2015)
קווים לדמותה קרא בתצוגה שמתחת או אם התצוגה אינה זמינה לחץ על החץ שבפינה הימנית העליונה או  לחץ כאן

 

 

יצחק הכהן סקלי

 

נולד בי”ח בטבת תרצ”ז (1/1/1937) בלעיון
נפטר ביום ד’ באדר ב’ תשנ”ז (13/3/1997) בירושלים
קווים לדמותו קרא בתצוגה שמתחת או אם התצוגה אינה זמינה לחץ על החץ שבפינה הימנית העליונה או  לחץ כאן

 

 

 

יוסף הכהן סקלי – בעלה של נונה

נולד בעיירה דבדו בראשית העשור השני של המאה ה-20
נפטר בירושלים בכ”ט באב תש”ע (9/8/2010)
קורא את ההבדלה במוצ”ש: תיעוד ווקלי
קווים לדמותו קרא בתצוגה שמתחת או אם התצוגה אינה זמינה לחץ על החץ שבפינה הימנית העליונה או  לחץ כאן      

 

 

 

נונה הכהן סקלי
נולדה בשנת תרפ”ד (1924) בעיירה לעיון
נפטרה בירושלים ביום ו’ באדר תשע”ח (21/2/2018)
קווים לדמותה קרא בתצוגה שמתחת או אם התצוגה אינה זמינה לחץ על החץ שבפינה הימנית העליונה או  לחץ כאן

הספד לנונה מפי הבת רוזי

 

 

 

אסתר (אתי) הכהן סקלי

 

נולדה בעיר פס ביום חמישי ח’ בשבט תש”ו (10/1/1946)
עלתה ממרוקו בשנת 1948
נישאה ביום י’ אדר ב (14/3/1965)
נפטרה בירושלים ביום שני ל’ סיון תש”פ (22/6/2020)

◊ ההספד של אסף
אם התצוגה אינה זמינה יש ללחוץ כאן או על החץ שבפינה הימנית העליונה

◊ בערב השבעה למותה
אם התצוגה אינה זמינה יש ללחוץ כאן או על החץ שבפינה הימנית העליונה

◊ הנכד אליה על סבתא
◊  החתן גיל על קברה של אתי ביום השבעה
◊  הבת צאלה על קברה של אתי ביום השלושים
◊  הנכדה אלמה על קברה של אתי ביום השלושים
◊ המכתב שאתי כתבה ליום הולדתה ה-70 וצאלה קראה ביום השלושים
◊  כחודשיים לאחר פטירתה של אתי בחר המגזין סטייל המצורף לגליון החג של ראש השנה תשפ”א להקדיש למתכוני החג של אתי כתבה שנפרשה על פני ארבעה עמודים.

◊ דברים לזכרה במלאת שנה למותה 
אם התצוגה אינה זמינה יש ללחוץ כאן או על החץ שבפינה הימנית העליונה

 

 

אופיר הכהן סקלי

נולד בירושלים בכ”ט טבת תשכ”ז (11/1/1967)
הובא למנוחות בערב יום הכיפורים ט’ בתשרי התשע”ט (18/9/2018)
קווים לדמותו: קרא בתצוגות שמתחת

◊ ההספד של האישה יולי
אם התצוגה אינה זמינה יש ללחוץ כאן 

◊ ההספד של האחות צאלה
◊ ההספד של האח אסף
◊ ההספד של החברים לעבודה

 

 

 

 

ליזט הכהן סקלי
נולדה במרוקו ביום כ”ב חשון תש”ה
נפטרה בירושלים ביום כ”ב אלול תשע”ט (22/9/2019)
קווים לדמותה מתוך ההספד של יובל בנה, קרא בתצוגה שמתחת, או אם התצוגה אינה זמינה לחץ על החץ שבפינה הימנית העליונה או  לחץ כאן

 

מקסים הכהן סקלי – בעלה של רינה

 

נולד ביום ו’ בשבט תרצ”ח (8/1/1938) בלעיון
נפטר ביום כה בניסן ב’ תשע”ג (5/4/2013) בירושלים
קווים לדמותו קרא בתצוגה שמתחת או אם התצוגה אינה זמינה לחץ על החץ שבפינה הימנית העליונה או  לחץ כאן 

 

 

 

 

 

אלי סלומון – בעלה של אסתר

נולד בשנת תש”א (1941) במוסול שבעירק
נפטר בתל אביב ביום כ”ח בשבט תשע”ט (2/2/2019)

◊ ההספד של הבת ורד
אם התצוגה אינה זמינה יש ללחוץ כאן

◊ ההספד של האחיין שי
◊ ההספד בשם משפחת כהן
◊ ההספד של בת המשפחה אילנה

 

 

 

רוזי אמסלם
נולדה בירושלים ביום א’ באייר תשכ”ה (3/5/1965) 
נפטרה ביום כ”ט כסלו תש”ע (16/12/2009)
דברים לזכרה: קרא בתצוגה מתחת או לחץ על הקישור המתאים אם התצוגה אינה זמינה.
◊ שבעה למותה
אם התצוגה אינה זמינה לחץ על החץ שבפינה הימנית העליונה או לחץ כאן

◊ שלושים למותה
◊ שנתיים למותה

חוק “רוזי”

פחות מחודשיים לאחר שנבחר לכנסת העשרים מטעם הליכוד הגיש דודי אמסלם בעלה של רוזי ז”ל הצעת חוק על שמה  “חוק רוזי”.
הרעיון שמאחורי הצעת החוק הוא לפטור ממס תרופות שמוגדרות כ”מצילות חיים”.
כל כך מתבקש וכל כך צודק והגיוני, אבל מה לעשות שאלה אינם שיקולים שהם בראש מעייניה של הדינמיקה שבה החיים מתנהלים, שלעתים מצליחה לסחוף ולהסיח גם את דעתם של שוחרי הצדק שבין המחוקקים.
רוזי הייתה יקרה ללבו של דודי באופן שקשה לתאר, הוא כאב את כאבה, התייסר אתה בייסוריה והיה נכון “ללכת עד קצה העולם כדי להאריך את חיי אשתו ביום אחד”.
הבעל האוהב דוּדִי לא רק שלא נפל ברשתה של אותה דינמיקה שקרוב לוודאי ניסתה למשוך אותו לעבר החיים ש”צריכים להמשך” והזמן ש”מקהה את הזיכרון” אלא נהפוך הוא.
במשך חמש שנים הוא חיכה לרגע שבו הוא יוכל לפעול כדי למנוע את האבסורד שבו המדינה גובה מס מתרופות יקרות שכל תכליתן הצלת חיים, כאילו היו אלה מוצרים הנרכשים למען הנאות חיים.
מי ייתן שדבקותו במשימה תישא פרי ובבוא היום “חוק רוזי” יכנס לספר החוקים של מדינת ישראל ויהיה לחוק מציל חיים.
הכתבה שהתפרסמה במעריב “חוק רוזי”

 

יעקב (ינקי) הכהן סקלי

נולד בירושלים ביום כ”א באדר תשכ”א (9/3/1961)
נפטר בירושלים ביום כ”ג טבת תשפ”א (7/1/2021)
◊ דברי הפרידה של הבן ירין
אם התצוגה אינה זמינה יש ללחוץ כאן

◊ ההספד של האחות אורלי
אם התצוגה אינה זמינה יש ללחוץ כאן

◊ ההספד של האחות מאור
אם התצוגה אינה זמינה יש ללחוץ כאן 

◊ ההספד של החברים לעבודה
◊ ההספד של דוד אברהם
אם התצוגה אינה זמינה יש ללחוץ כאן

 על קברו של ינקי במלאת שלושים לפטירתו
◊ דברים לזכרו מפיה של אורלי
◊ דברים לזכרו מפיה של מאור

 

 

יוסף בן סחקון (אח של סבתא זהרה)

 

נולד באוג’דה
נפטר בירושלים ביום י”ד ניסן תשכ”ה (16/4/1965)
קווים לדמותו קרא בתצוגה שמתחת או אם התצוגה אינה זמינה לחץ על החץ שבפינה הימנית העליונה או  לחץ כאן 

 

 

 

 

דוד אהרן (חביבי אהרון)

נולד בדבדו בסוף המאה התשע עשרה
נפטר בלעיון
עצמותיו הועלו ארצה ע”י בנו דוד בשנת 2007
סיפור העלאת העצמות קרא בתצוגה שמתחת או אם התצוגה אינה זמינה לחץ על החץ שבפינה הימנית העליונה או  לחץ כאן

 

 

                 תמונות  מהעבר

עליזה ורינה

מרים, שמואל ופיפין

אילן 

סבתות

ועוד כמה תמונות

 

 

לוח מועדי אזכרות
בלוח שבקישור המצורף אפשר לגלות את מועדי האזכרה של בני המשפחה הקרובה שיחולו בחודש העברי הקרוב. לצורך זה לחץ כאן
עם פתיחת הטבלה במידה שמופיעה הודעה מסוג “הפוך עריכה לזמינה” יש ללחוץ עליה ולאחר מכן יש להקליד את שם החודש העברי המבוקש בתא המתאים.